<h1>המנהיג הלכ' צום כפור</h1>
<h2>דף מ:</h2>
אמרי' בעירובין פ' בכל מערבין, גבי קדוש על היין היכי נעביד לבריך עליה ושתי ליה כיון דקבל עליה איתסר ליה, לבריך עליה ולינחיה המברך צריך שיטעום, ליטעמיה ינוקא, דילמא אתי למיסרך, הילכך לא איפשר. ואם יבוא ברית מילה ביום הכיפורים או בט' באב או בשאר תעניות ציבור, כתב ר"ש ז"ל שיברך על הכוס ויניחינו עד מוצאי התענית ושתי ליה אבל לא לטעמיה לינוקא דילמא אתי למיסרך. ואין נר' דאם כן בליל הכיפור ליבריך עליה ולינחיה עד מוצאי התענית. אך מה ששמעתי בצרפ' בשם רבי' הקדוש ר' אליהו ב"ר יהודה ז"ל מן פריש העירה נר' על העיקר, והלכ' למעשה היו עושים על ידו בצרפת מזה להטעימו לתינוק ואין בזה חשש דאתי למסרך כלל אלא בקידוש צום כיפור שהוא בכל שנה ושנה, ואם בכל שנה יטעימנו לתינוק כל איש ואיש בביתו ודאי אתי למסרך, [אבל כשחל ברית מילה בתעני' צבור אם יטעימנו לתינוק לא אתי למסרך], דאולי לא יבוא בכמה שנים ברית מילה בתע' ציבור, דלא שכיח דאתי הילכך אין לחוש לכך וישר. אב"ן.
וכת' רב עמרם ז"ל, מיכאן אמ' ריש מתיבתא מנהג שלנו ובבית רבי' שבבבל לאחר סעודה המפסקת חוזרין למקדש מעט להתפלל ערבי' (מפני) [ולפני] פרישת שמע עומד שליח צבור ומברך שהחיינו, שמא אחד מן הקהל שלא בירך בביתו, והרשות ביד כל לברך בביתו כדאמ' בפ' (שני) [שלישי] דעירובין הלכת' אמ' זמן בליל כפור ובר"ה, וזמן אומ' אפי' בשוק. וכן כת' רב נטרונאיי, ששליח ציבור אומ' זמן להוציא את מי שלא בירך. וכת' רבי' סעדיה ז"ל, ורבי' היי ז"ל דבין יחיד בין צבור חייבים לברך שהחיינו אחר תפיל' ערבית. ונהגו רוב המקומות בספרד וכל צרפת ופרובינצ' לאומרו לפני התפילה כרב עמרם.
